גזר דין בתיק תפ"ח 1153-09

השופט י. צלקובניק:

ההרשעה

ביום 23.1.2008, בשעה 19:45, בחנות התכשיטים 'תכשיטי פלס', במרכז המסחרי 'רזין', באילת, קופדו חייו של מר ארנון שלום סייג ז"ל, סוכן מכירות תכשיטים, שהגיע לחנות זמן קצר קודם לכן, מירי של מספר כדורים שנורו מאקדחו של שודד, שפניו הוסוו במסכה. בעל החנות, מר אייל קוזינסקי, נורה אף הוא על ידי השודד, ונפצע בצורה קשה מאד. מזוודה שאחז המנוח בידו, שהכילה תכשיטים בשווי של כ- 80,000 דולר, נשדדה ממנו על ידי השודד, לאחר מאבק קצר, שבמהלכו ביצע השודד ירי לעבר המנוח גם מחוץ לחנות, ככל הנראה בשל ניסיונו של המנוח למנוע את נטילת התכשיטים. השודד, עם מזוודת התכשיטים בידו, ברח מהמקום לעבר אופנוע שעליו המתין לו שותפו, שפניו היו מוסוות בקסדה, והשניים נמלטו בנסיעה מהירה. 

לאחר ניהול הוכחות - שהתבססו על מערך של ראיות נסיבתיות - הורשע הנאשם בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, היינו, בכך שגרם למותו של המנוח, תוך ביצוע עבירת השוד, או כדי להקל על ביצועה. בנוסף הורשע בעבירות של ביצוע שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, וחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, הנוגעת לפצעי הירי שנגרמו לאייל קוזינסקי.

ראוי להזכיר, כי הנאשם אותר על ידי המשטרה, לאחר חקירה מאומצת ואיסוף מידע מודיעיני, רק ביום 19.11.2009, קרוב לשנתיים לאחר המעשים הקשים, כשהוא מתגורר בהסתר, בפאתי שכונת מאה שערים בירושלים, וחזותו הינה כשל אדם חרדי. הנאשם נמלט מאילת זמן קצר לאחר המעשים המתוארים, והיה מודע בכל אותה תקופה לכך שהינו חשוד בביצועם. במהלך החקירה מילא הנאשם פיו מים, וגם בעת עדותו בבית המשפט התחמק ממסירת כל פרטים מבהירים באשר למעשיו ביום האירוע, ולאחריו.

לבסוף יש לציין, כי זהות השודד הנוסף נותרה עלומה בשלב זה.

בהכרעת הדין נקבע כי הראיות שהוצגו בדיון מובילות אלי מסקנה כי הנאשם - הוא, ולא רוכב האופנוע האחר - היה זה שנכנס לחנות וביצע את הירי באמצעות האקדח שבידו. עם זאת, צויין לחלופין, כי גם אם היה נקבע שהנאשם היה השודד האחר, שהמתין על אופנוע המילוט מחוץ לחנות, ולא השודד שנכנס לחנות וביצע את הירי, לא היה בכך כדי לשנות ממהות ההרשעה. הבהרנו, כי עלה מהראיות, כי גם רוכב האופנוע שהמתין מחוץ לחנות, היה שותף לתכנון המוקדם של השוד; ידע על הימצאות אקדח בידי חברו; הבין אל נכונה, כי לנוכח יעד השוד ולצורך הקלה על ביצועו, עלול מרעו לעשות שימוש בכלי נשק קטלני מוכן לירי, באופן שיביא לפגיעה אנושה במי מבין באי החנות; גמירות הדעת ומודעותו של השודד האחר, ביחס לאפשרות ביצועו של ירי לעבר הנוכחים במקום, מוסקת גם מהמתנתו באורך רוח, על האופנוע, עד הגעתו אליו של מבצע הירי עם מזוודת התכשיטים בידו, ולאחר שכבר נשמע קולן של מספר יריות, שנורו בתוך החנות ומחוצה לה.

עוד נאמר בהכרעת הדין, למעלה מהנדרש, כי ניתן היה להגיע למסקנה מרשיעה דומה ביחס לירי שבוצע, גם באמצעות הוראת סעיף 34א(א)(1) לחוק העונשין, כאשר בנסיבות העניין "אדם מן היישוב" יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתן של העבירות הקשורות בירי.

קרבנות העבירה

הדיון באסון שהמיט הנאשם במעשיו הנפשעים, הן בנטילת חייו של המנוח, אדם צעיר, בעל משפחה, הן בפציעתו החמורה של מר קוזניסקי על השלכותיה הקשות, והן בפגיעה החמורה בבני משפחת המנוח, שאינם מוצאים נוחם ומרגוע לנפשם מאז יום האירוע, מחייב תעצומות נפש, ואין די מילים לתאר את עוצמת הכאב המייסר.

ליבנו לאלמנת המנוח, הגב' עדי סייג, בעצמה בת שכולה, ולשלושת ילדיו, כולם קטינים בעת האסון, וכן לקרובי המשפחה האחרים, ביניהם אביו, בת זוגו של האב, ואחיותיו של המנוח.

מ'תסקיר נפגע' שהוצג בפנינו, שנערך באופן יסודי ומפורט על ידי הגב' איילת רצון, פקידת הסעד המחוזית בירושלים, עולה תיאור דמותו הייחודית של המנוח, עמוד התווך במשפחה, המתגוררת בירושלים, שחייו באו לסיומם, עת ביקש להרחיק עד אילת בניסיונו לדאוג לפרנסת משפחתו; עולים מהתסקיר קשיי ההתמודדות היום יומיים; החרדות, הטלטלות הרגשיות, ההתמודדות עם האבל והשכול שאינה נפסקת. הגב' אסייג נשאה בפנינו דברים, וחזרה והמחישה בכאב רב, את החלל שנוצר עם לכתו של המנוח, אדם מסור ואהוב; תחושת האובדן והחסר הכבד אותם חווים האלמנה והילדים; הזמן שאינו מרפא; הילדים הגדלים כשאביהם אינו עוד לצידם, והמוות הנואל שנגרם עקב מעשי הנאשם.

עוד מצאנו להביא מדברי הסיכום הנוקבים בתסקיר:

"מוות ורצח, הן מילים בשפה זרה עבור בני משפחת סייג - משפחה נורמטיבית אשר צריכה הייתה בן לילה, להתמודד עם הנורא מכל. האלימות והפשע חדרו לביתם, ואילצו את כל בני הבית להתמודד עם תכנים אלימים ומאיימים. תהליך ההתאבלות בקרב בני המשפחה נמשך ויימשך באופן מורכב לאורך השנים. הצורך בליווי מקצועי יימשך אף הוא לאורך הזמן, במקביל להתפתחות הטבעית (של) הילדים ולצד אירועי חיים שונים".

השלכות הירי על מר אייל קוזינסקי, קשות וחמורות, וגם השנים שחלפו מאז האירוע, אינן מטיבות עימו. כפי שתואר בהכרעת הדין נפגע אייל עקב הירי, בבטנו, באברים פנימיים, בשורש כף היד, וכן נגרם לו שבר באחת מחוליות עמוד השדרה. הוא נזקק למספר ניתוחים ולתקופת שיקום. אייל הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

על פי תסקיר נפגע מפורט שנערך על ידי המפקחת המחוזית לנפגעי עבירה, הגב' רחלי אפשטיין, הפגיעה באייל -  רווק, כבן 45 - משתרעת על כל מישורי חייו: פיזית, רגשית, תפקודית וכלכלית, וכן בהיבטים נוספים שאין מקום לדון בהם בפומבי. די אם נציין בקצרה, כי עקב הפציעה והטיפולים שעבר במשך שנים, וכן בשל הטראומה הכבדה שנגרמה לו, מתקשה אייל להתמודד עם השלכות מצבו הפיזי והנפשי. עוד יש לציין כי אחיו של אייל נהרג בפיגוע חבלני, והמשפחה מתמודדת במשך שנים גם עם טראומה זו, באופן המעצים את הפגיעה ביכולת ההתמודדות של אייל עם השלכות אירוע הירי. על פי ההערכה המובאת בתסקיר, השלכות הפגיעה "ארוכות טווח", אייל נזקק לעזרה וסיוע, וקיימת המלצה להטלת פיצוי כספי משמעותי על הנאשם, בשל "עומק הפגיעות, הצורך של (אייל) בהכרה בנזקים, העדרן של מערכות תמיכה ומשאבים רגשיים להתארגנות מחדש...". בהצהרת נפגע (ת/2), שטח מר קוזינסקי במילים נרגשות את עומק הפגיעה - הפיזית והנפשית - שנגרמה לו, וציין כי הוא מתקשה בעמידה במטלות יום יומיות, "ועסוק במחשבות על עתיד השרדותי".

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, עו"ד אליזבט אברהם, עמדה בטיעונה על הנסיבות החמורות של האירוע; הנאשם פעל מתוך בצע כסף, לא חס על חיי קרבנות העבירה, והיה נכון לירות בהם לצורך נטילת מזוודת התכשיטים, וכדי למנוע התנגדותו של המנוח. הירי גרם למותו של אדם, פציעתו של אחר, והרס חיי המשפחות, כפי שניתן לעמוד על כך מתסקירי הנפגעים. צויין כי אייל קוזינסקי הינו כיום נכה בשיעור של 100 אחוז, ומתקשה לעמוד על רגליו ולחזור לחיי שגרה. התנהגות הנאשם סיכנה גם אחרים שהיו עלולים להיקלע לטווח הירי במרכז המסחרי. עוד צויין כי עברו של הנאשם, יליד 1983, אינו תקין. הנאשם הורשע בעבר בעבירות בסמים מסוכנים, ובשנת 2004 נדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של 34 חודשים (ולמאסר מותנה), בגין עבירות של חבלה חמורה (מרשם פלילי, ת/1, לעניין העונש).

בנסיבות אלה, עותרת המאשימה להטלת עונש של מאסר עולם בגין רציחת המנוח, ובנוסף, להטיל על הנאשם עונשי מאסר מרביים, נפרדים ומצטברים, בגין עבירות השוד והחבלה בכוונה מחמירה, וכן להורות על מתן פיצוי מרבי למשפחת המנוח וכן למר אייל קוזינסקי.